הפוטנץ העברי

 

הניוזלטר בנושאי הומאופתיה ובריאות

נכתב ונערך על-ידי רחל שבי

 

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


פוטנץ או פוטנציה –

מילולית: "כוח, עוצמה, חיוניות או דינאמיות".

מעשית: סדרת דילולים וניעורים של החומר לשם הפקת התרופה ההומיאופתית.

 

 

 

גיליון שישי

 

(אפריל 2004, ניסן התשס"ד)

 

 

 

 

 

1.      משולחן המערכת   חג אביב שמח. גוגעלאך. 'צטערת. כוכבים.

 

2. "בשביל קפה לא צריך יום לימודים ארוך" (ההליקופטר, ששותה את הקפה עם כפית וחצי-שתיים סוכרזית, ב"קרקר נגד קרקר" של "הגשש החיוור"). 

אבל דיון ארוך בהפוטנץ העברי  - בהחלט כן.  

 

3. "טול קורה.." - תסמונת הבית הבריא (הצטלבות קלה של דימויים)

 

4.  העשרה 

  • מי היה – ועודנו - האיש היקר הזה
  • ומי האנשים האלה? תקראו לכל הג'מעה
  • חיים בסרט?

 

5. נשמה יתרה – שיר לחיים אביביים. רמדיס לנקיונות. 

 

 

אשמח לקבל את תגובותיכם

rakheli@homeopathic-cures.com

 

 

 

 

1. משולחן המערכת

 

 

1.    חג אביב וחירות שמח!!

 

 

  1. גבירותיי ורבותיי, בשעה טובה, בחודשיים האחרונים האתר שלי כבר מגוגל, ונגיש אינטרנטית מאי-פעם. אני מציינת את זה בעקבות בקשות בנושא (לא שהדבר היה תלוי בי, ל"גוגל" קצב משלו..). כיום כבר אין צורך לזכור את הכתובת המלאה כדי לגלוש אליו -  די במילות מפתח או שילוב שלהן (שם, "הומאופתיה קלאסית", "הפוטנץ העברי" וכיוצא באלה). עד כה, הניבה הקלדת השם שלי קישור לרשימת המקוואות בשטחי יו"ש (מה לעשות, "שבות רחל" ולאחריו "שבי שומרון").

 

'צטערת. עכשיו כבר לא אומרת לא מוצאתה אתר שלך באינטרנטה. עכשיו לוקחת עכבר שלך חוזרת פה כל שתי חודשות. הנה, ממש כאן.

 

אפשר גם כאן, בובקעלאך (תודה לאיילת לר על הלינק).

 

 

  1. סליחה, טעות בזיהוי הממוקד. בהפוטנץ העברי הקודם הפניתי את בעלי הקיבה החזקה לתמונתו של ראנטיסי, בעוד שלמעשה, החמאסניק המיובל הוא דר' מחמוד א-זהאר. בקצב האירועים במדינה הזו, יכול להיות שעד שתקבלו לידיכם את הגליון הנוכחי, דר' א-זהאר ויבלתו גם-יחד כבר לא יהיו רלוונטיים. אבל רציתי להתנצל על הבלבול בפרסונה מולטה נון-גרטה.

 

 

4.    אני מארגנת פרובינג. בואו בהמוניכם וקחו חלק.

 

יש אליי הרבה פניות בנושא הזה לאחרונה, הגיע הזמן לעשות מעשה.

 

זה יהיה נורא אמאיהודיה מצדי לומר "למען עתיד ילדינו"?

כי זה באמת כך. בכל שנה אנחנו עורכים פרובינג במכללה, ובקורס התיאורטי שאני מעבירה לקראת התהליך, הסטודנטים מתוודעים לטיעון ש(לטעמי) תמיד לוקח: כל מי שאי-פעם הפיק תועלת אמיתית מרמדי הומאופתית, ראוי שיתן יד ויסייע בגילוי צפונותיה של רמדי חדשה. למען טובת מטופלינו, חברינו, הדורות הבאים אחרינו. הללויה.

 

וערך מוסף, גדול ויפהפה. הפרובינג הוא תהליך מופלא של גילוי. גילוי ארץ חדשה, לא-נודעת. ומתוך כך גילוי עצמי.   

 

"כשעומדים על החוף אי אפשר לשער כמה כוכבים רואים מלב-ים" (אורי ש. כהן, על מקומו בשלום, ידיעות אחרונות 2003 , עמ' 140)

 

אם אתם בעניין, דברו איתי. אם אתם מתלבטים – אדרבא.

 

יש צורך בנסיינים ומפקחים, רצוי סטודנטים להומאופתיה וצפונה מכך. ייערכו מפגשי הכנה, יהיה ליווי מסור ומקצועי. יהיה יופי.

 

 

  1. להצטרפות, תגובות והצעות, אפשר לפנות אליי באמצעות הדואל שלעיל, או דרך האתר.

 

 

היום (10.4) יומולדת

היום יומולדת

היום יומולדת ל (שאיפה עמוקה-) כריסטיאן פרידריך סמואל האנמן

חג לו שמח.. וגו'

 

בן 254 (שזה אגב, "רמדי" בגימטריה!! )

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


2. קוים לדמות הפוטנץ - קפה עולה
 

 

את פינתנו דהפעם אני רוצה לייחד לקפה, על שלל היבטיו – כאנטידוט בהומאופתיה (הדעות חלוקות); כרמדי; קצת על תולדותיו ועל קורות משפחתו; זכרונות אהבה מבולוניה; הסתכלות קונוונציונלית וכמה ציטוטי-שיטוטי קפה.

 

 

אפצח בפת שחרית  של ז'ק פרוור. כמו האנמן, גם מר פרוור סבר שהקפה הוא שורש האומללות וכל רע, או במילים אחרות – זה ייגמר בבכי.  


נתן קפה
בספל
נתן חלב
בספל הקפה
נתן סוכר
בקפה בחלב
בכפית הקטנה
בחש
שתה את הקפה בחלב
והניח את הספל
בלי לדבר אלי
הדליק
סיגריה
סלסל סילסולים
בעשן
נתן את האפר
במאפרה
בלי לדבר אלי
בלי להביט אלי הוא קם
חבש כובעו לראשו
הוא לבש
את מעיל הגשם
כי גשם ירד
והלך לו בגשם
בלי אומר
בלי להביט אלי
ואני אז תפסתי
ראשי בידי
ובכיתי

 

(תרגום מצרפתית אהרון אמיר)

 

 

 

יש לה עיניים, כמו שני ספלי קפה טורקי

(מה הוא עושה לה, הגששים)

 

 

 

"מאחר שבאתי לכאן רציתי לייסד כאן בית קהוה כאותו שהיה לי בברלין. בדעתי היתה לפתוח לי בית קהוה בתל אביב שהיא עיר דינאמית וכל בני הארץ מצויים שם אלא משראיתי את בתי הקהוה שם בתל אביב שחציו של בית הקהוה בחוץ סילקתי את דעתי מתל אביב, שאני גברתי ואדוני אני רואה את בית הקהוה כמוסד, שאדם ממלט עצמו אליו מן הרחוב ולא שמושך עמו את הרחוב, ואילו בתל אביב יושבים להם שותי קהוה ברחוב כאילו שותים גזוז ולא קהוה."

 

(מתוך ´שירה´, ש"י עגנון, הוצאת שוקן, עמ´ 22)

 

 

 

"הקפה הוא הזהב של האדם הפשוט, וכמו זהב הוא מעניק לכל אדם תחושה של מותרות ואצילות"

 (שייח' עבד קאדר, "בשבח הקפה", 1587 כמו שאמרו חכמינו, "Golden brown texture like sun" (The Stranglers) )

 

 

"קפה טוב צריך להיות שחור כמו הלילה, מתוק כמו חטא וחזק כמו הגיהנום"

(אלמונימי, ויכול להיות שבטעות החלפתי בין הדימויים. דווקא עובד בסדר, בקומבינטוריקה. נסו ותראו)

 

 

קיצור תולדות הקפה

 

מיתוס הקפה המוקדם ביותר פוצח בקלדי, רועה אתיופי, שהבחין שהעזים שלו רוקדות לאחר שאכלו פרי משונה. קלדי טעם מן הפרי, ותוך זמן קצר הצטרף לעדר המפזז. איש דת שעבר במקום שאל את קלדי לפשר התנהגותו, ונטל עמו צידה לדרך, חופן פירות שסייעו לו ולעמיתיו לשמור על ערנותם במהלך לימודי הדת. 

(מה יש לרועים האלה, ולתגליותיהם המהפכניות? גם משה שלנו, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, הרועה סיפילוס, שלפי האגדה גילה את ה, אממ, עגבת.) 

מיתוס אחר מתייחס לדרוויש עומר, שלפי האגדה הוגלה ע"י אויביו למות במדבר, וניצל בזכות חלום שעליו לגשת לעץ הקפה ולהפיק שיקוי מפוליו. משניעור לחיים, הציע את המשקה למספר חולים שפגש בדרכו, והתאוששותם עודדה אותו לשים את פניו לנמל מוקה שבמפרץ עדן ובאמתחתו הפירות הקסומים שנחשבו למתת האל. כאן נושקת האגדה למציאות - למרות שמאמינים שמוצא הקפה באתיופיה, הוא תורבת לראשונה במנזר בתימן השכנה, לפני אלף שנה לפחות. האמונה טוענת, כי סוחרים תימנים ייבאו לראשונה קפה לארצם דרך נמל מוקה שהפך שם נרדף לקפה בזכות הכמויות הרבות שעברו בו.


כפי שמתואר באגדות, השימוש הראשוני שנעשה בקפה היה למאכל. קיימת סברה ששבטים אפריקאיים ערבבו שברי פולי קפה עם שומן חיות כדי להכין אוכל מזין ומעורר, בפרט לקראת קרבות.

 

הערבים הכינו בתחילה מהקפה משקה קר ודמוי יין . QAHWAH, המילה הערבית ליין, שימשה לתאור הקפה כיוון ששיכר היה אסור על פי חוקי האיסלאם. כאמור, שימש הקפה בתפילות, וכן כתרופה ממריצה שרשמו הרופאים. במהרה הפך הקפה פופולרי ונפוץ, מה שגרר חידושים גם באופן הפקתו. מביני הקפה החלו לקלות את הפולים ולהכין מהם משקה רתוח. כעבור כמאתיים שנה החלו הטורקים לכתוש את הפולים, ולחלוט את האבקה עם תבלינים נוספים במים רותחים, "קפה טורקי" אמיתי.

 
כאשר זכה המשקה בפופולריות גדולה יותר ואיבד מההקשר הרפואי והדתי שלו, נפתחו במאה החמש-עשרה בתי הקפה הראשונים במֶכה, וסיפקו למבקרים מקום מפגש לצורכי הימורים, האזנה למוסיקה, ניהול שיחות ואפילו, שומו שמיים, שתיית קפה. בתי הקפה שהוקמו לימים במערב ניסו לחקות את קודמיהם שבמכה, קונסטנטינופול ודמשק. למרות שמנהיגי דת וממשל באירופה חשו מאוימים מעצם קיומם החתרני של בתי הקפה, המאמצים לסגור אותם נכשלו, גם הודות לפונקציות החברתיות, העסקיות והפולמוסיות שמילאו. הקפה היה פופולרי מדי, והחטא שבצריכתו היה נמוך יחסית ליין, למשל.

הפצת הקפה מהמזרח לשאר העולם ידעה מזימות רבות. הערבים ביקשו לשלוט בייצור הקפה, ואסרו על הברחתו מתימן כצמח או בזרעים. העובר על החוק היה צפוי למיתה. אך התפשטות הקפה היתה בלתי נמנעת, כנראה הודות לעולי רגל שהבריחו את הקפה לשאר המזרח התיכון. 
סוחרים ונציאניים היו כנראה הראשונים להעביר את המטען החשוב מחוץ למזרח אל ארצם. המשקה, שנחשב למשקה האווילות של האיסלאם, הוכרז ע"י מתפללים איטלקים כאילו הוא עבודת השטן. האפיפיור קלמנט השמיני ביקש להביא לפניו את משקה החוטאים, וכנראה שהקפה ערב לחיכו - מפני שהציע לשטות בשטן ולהטביל את המשקה לנצרות, למען לא ייהנו ממנו רק הכופרים המוסלמים. עם זאת, האפיפיור עדיין ביקש למנוע את הפצתו לשאר ארצות העולם הנוצרי. לא צלח בידו.

 

צרפת, איטליה וגרמניה ביקשו להטמיע את הגידול החדש בקולוניות שלהן, והולנד היתה זו שהצליחה ראשונה. בראשית המאה השבע עשרה הבריחו ההולנדים קפה אל מחוץ לתימן והחלו בגידולו בקולוניות שלהם, יאווה, ציילון וסורינאם. כאשר ארע סכסוך גבול עם הקולוניה הצרפתית שלצד סורינאם, פישר בין המעצמות ברזילאי בשם פרנסיסקו דה מיו פאיטה, ואת פרי התיווך, שק זרעי קפה, השקיע במולדתו, שתוך כמאה שנה הפכה ליצואנית קפה בולטת ורווחית. נדודי הקפה בשאר איזורי דרום ומרכז אמריקה קשורים בתרמיות וגניבת שתילים, סערות, פיראטים ובעיקר מירוץ קולוניאלי.

כאשר הביאו הונציאניים את הקפה לאיטליה, בסביבות 1690 נפתחו שם גם בתי הקפה הראשונים. ב-1720 פתח פלוריאן פרנסיסקארי בית קפה בפיאצה סן מרקו, בשם ‘קפה פלוריאן‘, הפועל עד עצם היום הזה. כמעט שלוש מאות שנה. ויש כבוד. 
בית הקפה האוסטרי הראשון נפתח בעקבות נצחון האוסטרים על הטורקים. הטורקים "אחראיים" גם לבית הקפה האנגלי הראשון, שנפתח באוקספורד בשנת 1650 ע"י מהגר טורקי בשם ג‘ייקובס (
Jacob‘s). כעבור שנתיים נפתח בית הקפה הראשון בלונדון ואחריו צצו רבים ומפורסמים, והראשון שבהם היה Lloyd‘s (היכן שאדוארד לויד שמר על ספרי הפלגותיו, ולקוחותיו ביטחו את אניותיו). לויד'ס הפך בסופו של דבר לבית הביטוח הגדול והמפורסם בעולם. בראשית המאה השמונה עשרה היו בלונדון כאלפיים בתי קפה, שהגישה אליהם הוגבלה לגברים בלבד.

לפיכך חיזקו הנשים את מגמת צריכת התה.

 

המגמה בקולוניות האמריקאיות הייתה הפוכה. בעקבות "מסיבת התה של בוסטון", הפנו המתיישבים בעולם החדש עורף לסמלי מדינת האם הכובלת, והעדיפו את הקפה (דלוח דלוח, אבל עם גאווה לאומית). 

 

(רוב המידע ההסטורי שלעיל נלקח מכאן)

על הקפה בימינו – תוכלו לקרוא גם בהמשך, בפרק המתייחס להאנמן. 

עובדות מעניינות על קפה

 

עוד עובדות מעניינות על קפה

 

מילון הקפה הגדול

 

טיפים למביני דבר

 

זני הקפה בעולם

 

מתכונים לקפה

 

ספר חדש על קפה, בעברית

 

 

קפה בהסתכלות קונוונציונלית

 

 

קטע ממאמר שהופיע לאחרונה בעיתון של המדינה: 

 

"שתיית קפה מרובה, צריכת אלכוהול ועישון במהלך הריון עלולים לגרום למומים מולדים בעובר – כך קובעת ועדה מיוחדת של משרד הבריאות. עוד נקבע כי גם צריכת קוקאין, חשיפה לקרינה מייננת (כגון צילומי רנטגן) ותחלואה באבעבועות רוח עלולות לסכן את בריאות העובר (...)

 

רשימת הגורמים למומים בעוברים מבוססת על מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות בעולם. חלק מהגורמים המופיעים בה כבר נקשרו בעבר לפגיעה בעוברים, וחלקם מוכרים פחות. זו הפעם הראשונה שמשרד הבריאות מפרסם את רשימת הגורמים השלמה לידיעת הציבור. הוועדה מפרטת שורה של גורמים סביבתיים הגורמים מומים מולדים (גורמים טרטוגניים). בראש רשימת גורמים אלה מופיעות תרופות שונות. יש לציין כי מדובר ברשימה חלקית בלבד, וכי לפני שימוש בתרופה יש להתייעץ עם הרופא המטפל (...)

 

עוד קובעת הוועדה כי צריכה יומית גבוהה של קפאין (מעל 150 מ"ג קפאין ביום) עלולה לגרום הפלות והפרעה בגדילה של העובר ברחם. תכולת הקפאין תלויה בסוג המשקה שמכיל אותו ובסוג ההכנה: ב-250 מ"ל של קפה פילטר יש כ-100 מ"ג קפאין, בנס קפה כ-65 מ"ג קפאין, בכוס תה 50 מ"ג קפאין ובפחית קולה ב-40 מ"ג קפאין. לגבי צריכת קפאין מתונה נקבע כי לא קיימת עדות לכך שהחומר מסכן את העובר. " (ההדגשות – שלי. מקור)

 

 

 

להלן מבחר מסקנות של מחקרים, שלוקט מאתר הרפואה המשולבת המשובח.   

 

 

קפאין ופוריות נשית

בסקר שבדק אחד עשרה אלף נשים בגילים 20-29 במשך כשנתיים נמצא, כי 1381 מהן ילדו ו- 303 מהן עברו הפלה טבעית. לנשים עם צריכת קפאין גבוהה לפני ההריון (יותר מ- 900 מ"ג קפאין ביום) היה סיכוי גבוה ב- 70% להפלה טבעית בהשוואה לקבוצת הנשים ששתו מעט קפה (פחות מ- 300 מ"ג קפאין ביום). לא נמצאה קורלציה בין צריכת אלכוהול ובין הסיכוי להפלה ספונטנית. (מקור)
 
קפאין מזרז זרע

נמצא בברזיל אצל 750 גברים, שמהירות הזרע השתפרה אחרי שתיית קפה. בהמשך המאמר מצויין שחשיש פוגע בפוריות הגבר והאשה. (ואני שואלת, האם אין צורך בגילוי נאות, כאילו, הלו! קפה הוא ענף ייצוא עיקרי בברזיל, למה ציפיתם?!) (מקור)

 

קפה עשוי להגן מסרטן המעי   
בשעת קליית הקפה נוצר בו החומר האנטי-סרטני methylpyridinium , אולם כדי להנות מייתרונותיו יש לשתות קפה חזק במיוחד. (מקור)

קפאין וסרטן  
מדענים בריטיים מצאו שקפאין ותאופילין  theophylline)) יכולים לחסום את האנזים 110P דלתא החיוני לגדילת התאים. ייתכן לפיכך שצורות מסוימות של קפאין יוכלו לשמש לבלימת גידולים סרטניים, או למנוע היווצרות קרישי דם הגורמים להתקפי לב ולשבץ. קפאין ותיאופילין נמצאים שניהם בקפה, תה, קולה ושוקולד. (מקור)
 

נראה שקפה לא מגן מפני סרטן המעי הגס  
למרות הפירסומים המוקדמים נראה ששתיית קפה ממוצעת ואף מרובה אינה משפיעה על הסיכון לסרטן המעי הגס. (מקור)
 
 

קפה מגן משחמת הכבד     
במעקב אחר תמותה במשך 17 שנים באוכלוסיה של 51,306 נורווגים, נרשמו 4207 מקרי מוות, מהם 53 כתוצאה משחמת הכבד. בקרב אנשים ששתו שתי כוסות קפה ומעלה נמצאה ירידה של 40% בסיכוי לתמותה משחמת (גם בין האלכוהוליסטים). שתיית יותר משלוש כוסות ביום לא שיפרה יותר את ההטבה. (מקור)

 

קפאין ובריאות  

בסקירת מחקרים על קפאין ובריאות נמצא כי בצריכה ממוצעת לאדם עד רמה של 400 מ"ג קפאין ליום אין נזקי בריאות מדווחים. לנשים בגיל הפוריות מומלץ לצרוך פחות מ- 300 מ"ג קפאין ליום ואילו לבני נוער פחות מ- 2.5 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף ליום. (מקור)
 

 

למה קפאין מונע עייפות?  
בניסוי שנערך בדרום קרולינה על עכברים, הראו החוקרים שהקפאין בולם את פעילות קולטן האדנוזין במערכת העצבים המרכזית. ייתכן שלקפאין השפעות נוספות אולם קולטן זה מעורב בפעילות התנועה הספונטנית. החדרת כמויות קטנות של קפאין למערכת העצבים המרכזית (0.6 מ"ג לק"ג) העלתה את שיעור הריצה של העכברים ב- 60% לפני שהתעייפו. היות שאין לקפאין בעייה לעבור את מחסום הדם-מח, אין פלא שאנשים אוהבים לשתות קפה בייחוד כשהם מתחילים להתעייף. (מקור)


קפאין ושנת בני נוער  
במעקב בן-שבועיים אחר זמני שינה של 191 בני נוער בארה"ב ורישום כמויות הקפה שצרכו נמצא יחס הפוך בין צריכת הקפאין לאורך שנת הלילה, ומשך העירות ביום עלה. ממוצע צריכת הקפאין היה 73 מ"ג קפאין ליום. (מקור)
 

 

קפה מצמצם נזקי שבץ 

ניסויים ראשוניים מראים כי גם כמויות קטנות של קפה (6 מ"ג לק"ג) ושל אתנול (0.2 ג' לק"ג) יכולים להשפיע על הקטנת האינפרקט הקורטיקלי לאחר שבץ. (מקור)

 

קפאין משכך כאבים אצל נשים 
בבדיקה של 50 גברים ונשים נמצא כי שתיית אספרסו כפול מאפשרת לנשים - אך לא לגברים - לסבול קור לזמן יותר ממושך. (מקור)

 

"כמו קקאו נטול קוקאין" (ציפי שביט)

 

קפאין הוא הסם הנפוץ ביותר בעולם וגם היחיד כמעט שצריכתו חוקית.

·        הקפאין הוא אלקלואיד המשפיע על גוף האדם במספר מישורים.

·        יש לו השפעה מעוררת על קליפת המוח, ולכן צריכתו מגבירה את כושר הריכוז, הקואורדינציה והעירנות.

·        הוא פועל כמשתן וכזרז של פעילות עיכול, הוא משפיע על הטונוס של השרירים ולכן עוזר להפיג עייפות.

·        מאידך הוא עשוי גם לגרום להפרעות בקצב הלב, עלייה בלחץ הדם, הקטנה של ספיגת הסוכר בדם ועוד תופעות לא רצויות.

·        בקרב הרופאים והדיאטנים ניטשים ויכוחים עזים לגבי מידת הנזק האפשרי שבצריכת הקפאין, והכמות המומלצת לצריכה יומית.

קפאין יש לא רק בקפה אלא גם בתה, שוקולד, קולה ותרופות.

·        כוס קפה ממוצעת מכילה בין 8-100 מ"ג קפאין;

·        תה - 50 מ"ג

·        פחית קוקה קולה - 100 מ"ג (בגרסא שפרסם משרד הבריאות הישראלי, כפי שהופיע לעיל – מחצית מכמות זו);

·        בקפה הנמס יש כ-2/3 עד 3/4 משיעור הקפאין בהשוואה לקפה רגיל. בפולי רובוסטה  יש שיעור כפול של קפאין מזה של הערביקה.

 

קפה נטול-קפאין מכיל 3% מכמות הקפאין שבקפה "נורמלי". סתם, שתדעו.

שמעתי מקולגות ואף זיהיתי אצל מטופלים מצבים בהם קפה נטול קפאין משמש מכשול, וגורם לנדודי שינה וכאבי ראש.

 

מייחסים לקתרין קולטר את הטענה ששמנים אתריים בקפה הם האחראיים לפעולה האנטי-הומאופתית, ולפיכך את ההמלצה להמנע גם מנטול-קפאין.

זיכרו שקפאין הוא רק אחד ממרכיבי הקפה, וחלק מההשפעות הפיזיולוגיות של הקפה מתקיימות גם בהעדר קפאין.  

תלמידיו של רודולף שטיינר חקרו לפני למעלה ממאה שנה מרכיבים ארומטיים של קפה, שלטענתם עשויים לחקות את פעולת הקפאין. המחקר המקורי מצוי כנראה בארכיון אוני' מקגיל הארה"ב-ית, ונוספו עליו מחקרים המחזקים את הגישה הזו. מדובר בעשרות חומרים המעודדים תגובות פיזיולוגיות המקושרות עם קפה. 

 

ממחקר שנערך באוני' סטנפורד עולה שצריכת שלוש ויותר כוסות קפה נטול קפאין עלולה להעלות את ערכי הכולסטרול "הרע".

 

בניגוד למיתוס שהשתרש משום מה בקרב הציבור, תה ירוק בהחלט מכיל קפאין. צבעו וטעמו שונה בגלל העדר תהליך התססה (בניגוד לתה שחור).

 

תכולת הקפאין של קפה, תה, משקאות ותרופות.

 

אם חטפתם פיק-ברכיים, הרשו לי להרגיע אתכם קלות. במהלך לימודיי אצלו, שמעתי את דר' מסימו מנג'לבורי מלגלג על סוגיית הקפה, ומחזק את דבריו בטענה, שאילו היה דורש ממטופליו להפסיק עם האספרסו שלהם, אף איטלקי לא היה פונה לטיפול הומאופתי.

 

בברנז'ה גם מסתובבים סיפורים על מתן הרמדי בתוך כוס הקפה. וכן, הרמדי עבדה..


קפה הפוך, אבל באמת  

 

לפני מספר שבועות התייצבתי להרצאה מפי דר' נאדר בוטו, קרדיולוג ומצנתר בכיר ומחבר הספר "רפואה והחוש השביעי" (מבחר ממאמריו, שהתפרסמו ב"מעריב"). דר' בוטו ממליץ על מגוון שיטות כדי לחזק את החיוניות, או כפי שהוא מכנה זאת, "הבטריות". ההרצאה הייתה מגוונת מאד, ואפשרה הצצה לשורת השיטות בהן הוא נעזר.

 

לדברי דר' בוטו, כבר בשנות העשרים לחיינו החיוניות בגוף הולכת ופוחתת עקב שורת מכשולים, והוא מציע שורת דרכים למנוע את "דליפתה". אחת מהן היא ביצוע קבוע של חוקן קפה ושתיית מיץ ירקות. הקפדה יומיומית על נוהל השתייה הזה, הוא טוען, מתבטאת בחיוניות מוגברת.

 

חוקן קפה איננו פרקטיקה נטורופתית חדשה, וכבר האנמן התייחס אליה (כפי שמצויין בסעיף הבא).

 

יש לי כמה שאלות בנושא, חלקן סרות-טעם למדי.

 

 

מה היה להאנמן לומר על זה

 

 

באורגנון

 

1.      בהערת השוליים לסעיף 93, האנמן מנחה את המטפל ההומאופתי לברר צריכה מוגזמת של קפה (*).

הוא דורש להמנע מקפה בנסיבות הבאות –

 

במהלך פרובינג

בהערת השוליים לסעיף 125, דורש האנמן מהנסיינים להמנע מקפה תו"כ פרובינג. במקביל, הוא ממליץ על אימוץ תזונה פשוטה ומזינה, לא-תרופתית ולא-ממריצה ("סנפרוסט-ית", יש שיאמרו נזירית) כגון אפונה, תפו"א מאודים וגזרים.

למעשה, הוא דורש להפסיק את הקפה הרבה לפני הפרובינג – מזיק תרופתית, ומשמש חומר מעורר. 

 

אצל חולים כרוניים

האנמן קורא לסובלים ממחלות כרוניות להמנע מקפה (הערת השוליים לסעיף 261). דרישה מקבילה מצויה בהקדמה התיאורטית לספרו, "המחלות הכרוניות". ברוח זו, אגב, הוא קורא להתנער משוקולד מתובל, או גלידה.

 

(*) תוכן הערת שוליים לסעיף 93:  יש לברר גורמים מבישים למחלה, ביניהם - נסיונות אובדניים, אוננות, התמכרות לקפה, מחלת מין, אהבה נכזבת, קינאה, ריבים בבית, פגיעה בכבוד, קשיים כלכליים, או הרניה.  

 

 

  1. השימוש האנטיפתי הנכון - בהערת השוליים לסעיף 67 מסביר האנמן שיש לתת  חוקן של קפה חזק במצבים מסכני חיים.

 

 

  1. הדגמה לפעולה ראשונית ושניונית - בסעיף 65 ממחיש האנמן מהן פעולה ראשונית ותגובה שניונית תוך שימוש באפקט שיוצר הקפה, מעורר בתחילה ומשרה עייפות וישנוניות בהמשך. הוא מציין זאת כבר בסעיף 26, בו הוא מסביר שהקפה משמש לטיפול בישנוניות או שמחת יתר. (סעיף 26 דן בכוח דינמי חזק שגובר על כוח דומה – הקפה, המעורר שמחה יתרה, מסוגל לנטרל אפקט דומה אצל מי שחווה רגש כזה).

 

 

 

On the Effects of Coffee

 

אני מביאה את תמצית המאמר שפורסם בלייפציג בשנת 1803, ומופיע כיום בLesser Writings (וגם זמין כעלון נפרד),  ושבהחלט עשוי להוכיח לכם (אם נמנמתם בשיעורי "המחלות הכרוניות") שהאנמן היה גם נטורופת בתקופה שבה המושג טרם הוגדר.  

 

המסמך הזה הוא הצהרת הכוונות של האנמן כ"משמר הבריאות" (סעיף 3-4 באורגנון) ומומלץ לעיין בו, ולו רק כדי לקבל מושג על הפער העצום שבין הצהרותיו (הנאיביות, המשעשעות ובה-בעת הנוקבות) לחיינו המקולקלים כיום.

 

  • כדי להנות מבריאות מושלמת וארוכת ימים עלינו לאכול מזון מזין שאין בו חומרים תרופתיים או מגרים, ולתבל את מזוננו בלא יותר מאשר מלח, סוכר ומעט חומץ. את היין מותר לשתות מהול במים. חומרים תרופתיים אינם מזינים את הגוף אלא משנים את בריאותו, וזה מנוגד לטבע, כלומר זוהי מחלה.

 

  • קפה הוא חומר תרופתי לחלוטין, ממשיך וטוען האנמן, באמירה קשה לעיכול כיום, כמו אז. (מעניין לציין, שהקפה חדר לאירופה כתרופה, כפי שמציין וורמולן ב"פריזמה". לפי האגדה, מוחמד נרפא מנרקולפסיה באמצעות קפה, ובמאה השבע-עשרה שווקו הפולים כתרופת-פלא לכל חולי). אי הנוחות שבשתייתו (כשם שהמעשן המתחיל סובל מהטבק) הוא איתות, כדי שלא נפר את עקרונות הבריאות. עם זאת, שימוש ממושך יגרום לבסוף להנאה, על יסוד הפעולה הראשונית והתגובה השניונית. האנמן מתאר את הפעולה הראשונית (שבעטיה הקפה הוא משקה נחשק), ואת ה"נפילה" שבאה בעקבותיה שהיא, לרוב, גרועה מנקודת ההתחלה.

 

  • במקום הנדנוד העדין של החיים הבריאים, מעלה-מטה שכזה, נורמלי ובריא, הקפה מענג ומחייה באופן פתאומי ומלאכותי. הקפה גם משבש את מנגנוני הרעב והצמא, מגביר את היצר המיני ומחדד את המחשבה, הזכרון והדברנות. יש טעם בעייפות שלאחר אכילה, טוען האנמן, כדי לעכל את המזון במנוחה, אך הקפה מעורר ומזרז את העיכול באופן מלאכותי, ללא ספיגה נכונה של המזון. (ומכאן אני מניחה שניתן להמשיך את האנלוגיה לשאר תחומי החיים שהוא מזכיר). האנמן תולה בקפה חלק ניכר מן האשם לעששת הפה והעצמות.

 

  • עוד נקודה מעניינת: המדען שמעלה את האובייקטיביות על נס (הרשיתי לעצמי להשתעשע במילים..) לא מהסס לשלב בדבריו רטוריקה שוצפת. בהמשך דבריו במאמר, האנמן מקונן על מוסריותו של העם הגרמני שהדרדרה בעקבות שתייה מופרזת של קפה – רצינות, כושר שיפוט, רצון עז, נחישות והתמדה. כיום, הוא מצר על בני-דורו, אין בנמצא אלא אגואיזם, ערמומיות ורמאות מאיימים מכל עבר (בתור בת למשפחה של ניצולי שואה, אני מוכנה להמשיך את קו המחשבה הזה).  

 

  • מעניינת ביקורתו החברתית של האנמן, במיוחד לאור הנסיבות ההסטוריות. אם בוחנים את חמישים השנה שקדמו לפרסומו-זה של האנמן, מגלים עמדה פוליטית עויינת לקפה, ששורשיה נעוצים באיום הכלכלי שהציב המשקה המיובא על הבירה המקומית. משלא עזרו המסים הכבדים שהוטלו על יבואני הקפה, החל הממשל לרדוף את שותי הקפה עצמם, ואיים בקנסות כבדים ובעונשיים גופניים. יש טענה שיוהאן סבסטיאן באך כתב את "הקנטטה לקפה" שלו בתגובה הומוריסטית לנסיונות פרדריק הגדול להפחית את צריכת הקפה בגרמניה. 

 

גם לסוגייה הזו יש משמעות מאד אקטואלית בימינו. סחר בקפה הוא אחד מענפי המסחר העולמיים החשובים - השני מבחינת הערך הכספי אחרי הנפט הגולמי.

 

הקפה הוא מוצר גלובלי, שמגודל בלמעלה מחמישים ארצות ומפרנס למעלה מ-20 מליון איש, ביצור וצריכה מסביב לעולם. קביעת מחירו של הקפה, הנעשית בבורסות מיוחדות, יכולה להשפיע על ערכים של מטבעות, ולהיות בעלת השלכות מרחיקות לכת על כלכלה ואפילו על המצב הפוליטי בארצות הגידול. המסחר בקפה הוא מסחר של "קומודיטיס" (סחורות עתידיות). קיימת רגישות גדולה בשוק הקפה, והמעקב אחרי העליות והירידות חייב להיות רציף וקבוע. המחירים נתונים להשפעות של גורמים רבים, וההיצעים בשוק הם בדרך כלל חצי שנה מראש. בורסות הקפה הגדולות ביותר פועלות בלונדון ובניו יורק.

   

 

גמילה מקפה – עכשיו יותר מתמיד

 

ניסיתם ניסיתם - וכלום לא עזר?

 

יש הממליצים על לקיחה (סימפטומטית, נכון...בערך כמו לקיחה אוטומטית של  Arnicaעקב פציעה) של Angustura vera